ניתן לאתר את ההיסטוריה של עיבוד שבבי CNC (Computer Numerical Control) לאמצע המאה ה-20, והתפתחותו קשורה קשר בל יינתק להתקדמות באוטומציה תעשייתית וטכנולוגיית מחשבים. לפני הופעתה של טכנולוגיית CNC, העיבוד הסתמך בעיקר על פעולות ידניות, כגון מחרטות, מכונות כרסום ומכונות קידוח. כלי מכונות מסורתיים אלה הסתמכו על שליטה ידנית של תנועת הכלים, וכתוצאה מכך דיוק ויעילות נמוכים, ודרשו כישורי מפעיל גבוהים.
בסוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50, עם הופעת המחשבים האלקטרוניים הבסיסיים, החלו מהנדסים לחקור כיצד להשתמש במחשבים כדי לשלוט בתנועת כלי מכונות. בשנת 1952, מעבדת ה-servomechanism במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) פיתחה בהצלחה את כלי המכונה הנשלט מספרי (NC) הראשון בעולם, ששלט במסלולו על ידי הזנת פקודות באמצעות כרטיסים מחוררים. פריצת דרך זו סימנה את תחילתו של העידן האוטומטי של עיבוד שבבי. לאחר מכן, טכנולוגיה זו הייתה בשימוש נרחב בתעשיות התעופה והחלל והצבא כדי לשפר את דיוק ועקביות עיבוד הרכיבים.
בשנות ה-60, עם המשך הפיתוח של טכנולוגיית המחשב, NC התפתחה בהדרגה ל-CNC (Computer Numerical Control). מערכות CNC משתמשות בשליטה דיגיטלית, המאפשרות אחסון של תוכניות עיבוד מורכבות יותר ומשיגות דיוק וגמישות גבוהים יותר. במהלך תקופה זו, הופעת המיקרו-מעבדים הפכה את כלי מכונת CNC לאינטליגנטיים יותר, ואיפשרה להם להתמודד עם גיאומטריות מורכבות יותר ובנתיבי עיבוד יעילים יותר.
לאחר שנות ה-80, עם האימוץ הנרחב של מחשבים אישיים והבשלות של טכנולוגיית CAD/CAM (Computer-Aided Design/Computer-Aided Manufacturing), הייצור של חלקי CNC-נעשה יעיל ומדויק יותר. כלי מכונת CNC מודרניים יכולים לעבד לא רק מתכות אלא גם מגוון חומרים, כולל פלסטיק וחומרים מרוכבים, והם נמצאים בשימוש נרחב בתעשיות כגון רכב, אלקטרוניקה, רפואה וייצור תבניות.
כיום, חלקי CNC-מעובדים הפכו לטכנולוגיית ליבה בייצור מודרני, הדיוק הגבוה, היעילות והחזרה שלהם הופכים אותם למרכיב הכרחי בייצור תעשייתי. מבקרה ידנית מוקדמת ועד לעיבוד חכם של היום, התפתחות טכנולוגיית CNC השפיעה עמוקות על נוף הייצור העולמי.
